אהבת יהונתן
ויקם וילך דוד וכו' אשר נקרא שם ה' צבאות יושב הכרובים. ידוע דהלוחות ושברי לוחות היו מונחים בארון והלוחות היה כתוב בו שם המפורש ושברי לוחות היו אותיות פורחות ולא היה בו שם אלא כינוי. וז"ש בגמ' שם וכינויו. וז"ש כאן שם ה' צבאות ושם צבאות הוא מורה על השגחת הקב"ה ישראל. ובזה יובן מ"ד במדרש לעתיד לבא יפרע הקב"ה מכל אומה ולשון דכתיב אשר נקרא שם שם ה' צבאות ותמוה ונרא' לומר דאי' במדרש השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות השביע הקב"ה לעו"ג בצבאות שלא ידחקו את ישראל בגלות בקושי השעבוד. ולכך לעתיד יפרע הקב"ה מהם על שהשתעבדו בישראל יותר מדאי ועברו על השבועה. רק כל זה הוא אם צבאות הוא שם שפיר עברו על השבועה אלא א"א דלא הוי שם ואין כאן שבועה למה יפרע הקב"ה מהם. לזה אמר המדרש דכתיב אשר נקרא שם שם ה' צבאות מכאן מוכח דהוא שם והם עברו על השבועה לכך שפיר יפרע מהם. ולמה השביעם דוקא בצבאות. היות השם ההוא מורה על שהקב"ה משגיח בתחתונים כנ"ל אבל העו"ג אומרים שאין השגחה בתחתונים לכן השביעם בצבאות וק"ל:
רש"י
מבעלי יהודה. היא קרית יערים ; כמו שנאמר ביהושע (טו ט): ותאר הגבול ועלה בעלה היא קרית יערים, וכן בדברי הימים (יג ו): ויעל דוד וכל ישראל בעלתה היא קרית יערים. ו'בעל' לשון 'מישור':
מלבי"ם
וילך דוד וכל העם אתו מבעלי יהודה היא קרית יערים שנקראת בעלה ומשם לא שלחו זקנים מובחרים רק הלכו כולם, וזה שכתוב וכל העם מבעלי יהודה אשר נקרא שם זה כדמות הקדמה אל החטא שחטאו שבעבורו פרץ ה' פרץ בעוזה, שאחר שהארון נקרא בשם, ששם ה' צבאות יושב עליו על הכרובים, באופן שהכרובים הם מרכבה לשם ה' השוכן עליהם בקדש, ראוי שנושאי הארון ידמו אל נושאי המרכבה העליונה אשר דמות פניהם פני אדם, ולא ינשאו על שור וחמור, וכן צריך מטעם זה שיהיו לו נושאים מיוחדים שהם שבט לוי אשר בם בחר ה' והם שגו בזה כמו שיתבאר: